×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ״ז:גמרא
;?!
אָ
אלְאֵתוּיֵי צִיצִית. צִיצִית בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״ (דברים כ״ב:י״א) וּכְתִיב: ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״ (דברים כ״ב:י״ב)!? סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּדְרָבָא, דְּרָבָא רָמֵי: כְּתִיב: ״הַכָּנָף״ (במדבר ט״ו:ל״ח) – מִין כָּנָף, וּכְתִיב: ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו״. הָא כֵיצַד? בצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן; גשְׁאָר מִינִין – בְּמִינָן פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין. ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּדְרָבָא? קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי שְׁנָא לְעִנְיַן טוּמְאָה דִּמְרַבֵּי שְׁאָר בְּגָדִים דִּכְתִיב: ״אוֹ בֶגֶד״, הָכָא נָמֵי לֵימָא לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים מֵ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״!? הַהוּא דלְאֵתוּיֵי כְּסוּת סוּמָא הוּא דַּאֲתָא. דְּתַנְיָא: ״⁠ ⁠׳וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ׳ – הפְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אַתָּה אוֹמֵר: פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: פְּרָט לִכְסוּת סוּמָא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ הֲרֵי כְּסוּת סוּמָא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״? פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת סוּמָא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוּמָא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים.⁠״ וְאֵימָא: לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים? מִסְתַּבְּרָא, קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – מְרַבֵּה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – מְרַבֵּה שְׁאָר בְּגָדִים.: אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסוֹמְכוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד: רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – הָא דַּאֲמַרַן, סוֹמְכוֹס – דְּתַנְיָא: ״סוֹמְכוֹס אוֹמֵר וסִיכְּכָהּ בִּטְוִוי פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁמִּטַּמְּאָה בִּנְגָעִים.⁠״ כְּמַאן? כִּי הַאי תַּנָּא, דִּתְנַן: ז״שְׁתִי וָעֵרֶב מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים מִיָּד – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשְּׁתִי מִשֶּׁיִּשָּׁלֶה, וְהָעֵרֶב מִיָּד, והאוני׳וְהָאוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן מִשֶּׁיִּתְלַבְּנוּ.⁠״: מתני׳מַתְנִיתִין: חכׇּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָּן. טוְכׇל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָלַן דְּפִשְׁתָּן אִיקְּרִי ״עֵץ״? אָמַר מָר זוּטְרָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ״ (יהושע ב׳:ו׳).: ״וְהַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן״: – מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּמַר ״אֹהֶל״ ״אֹהֶל״מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך אסטמא
אסטמאאג׳ דברים נאמרו באסטמא אין בהן משום כלאים דלא אריג הוא אלא נעשית מצמר ופשתים ואינה מטמא בנגעים דלא שתי וערב הוא ואין יוצאין בה בשבת כיון דלא אגידא בה חיישינן דלמא נפלה ואתי לאתויי ופירוש אסטמא מין תכשיט לא של כסף ולא של זהב הוא אלא של מיני צבעונים ואבנים טובות ומרגליות קבועות בה ומטילה אותה על ראשה (שבת כז:) ויש ספרים שכתוב בהן אצטמא (א״ב: כן נקרא תכשיט של ראש בלשון יוני).
ערך צרי
צריב(שבת כז:) אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף (כריתות ה:). הצרי והצפורן (בראשית רבה צא). מעט צרי קטף וכך תרגומו פי׳ שרף היוצא מן העץ כיצד רושמין העץ ויוצא ממנו הצרי.

ערך פרקמטיא
פרקמטיאג(מגילה ח.) אינו מועיל בפרקמטי׳ שלו כלום (שבת כז) שמא פרקמטיא נזדמן לו זהו פרגמטיא שכתבנו במקומו.

ערך צרף
צרףד(סוכה יט:) העושה סוכתו כמין צריף (סוכה יג:) אמר רב אבא הני צריפי דאורבני כיון שהותרו ראשי מעדנין שלהן כשרין פי׳ מלון של שומרי שדות ואותן צריפין מסככין אותן במורביות של ערבה וקושרין את ראשי׳ ומשלשלין אותן מהנה ומהנה בגג וקושרין עוד קצותן שלא יפרדו מלמטה (עירובין נח) יושבי צריפין כיושבי קברות (בבא מציעא מב) ההוא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני ואגניבו פי׳ מין גמי ובעלי כפרין עושין כן (א״ב פי׳ בל״י מין גמי אשר בו הכפריים מסככים בתיהם ואין להם גג שטות כי הסיכוך משופע משני צדדין להתוך המטר ארצה) (בסוף גמ׳ דפרק במה בהמה בשבת כז) במתניתא תנא אותו היום שהעמיד ירבעם שני עגלים אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזו היא איטליא של יון (א״ב פירוש בלשון יוני בית פחותה עשוי מעץ).
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [אהויב וואס דרינן זענן איינגפאסט פערל אונ דיאמאנטן אונ דיא ווייבר טראגן עס אויף דעם קאפף, אשטערין טיכל.]
ב [הערץ דאס באלזאם בוים.]
ג [ווארע.]
ד [ביידעל ארם ווערבינע.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×